המידע במאמר זה מתבסס בחלקו על החוברת "מהי בניה ירוקה" של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.
בשנים האחרונות שומעים עוד ועוד על בנייה ירוקה ונראה כי כל מי שנמצא במקום כלשהו בשרשרת הבנייה בישראל רוצה לקחת את הקרדיט ולהכריז כי הוא הירוק ביותר. האם מדובר בטרנד בלבד או שיש סיבה אמיתית לדאגה?
העובדות בשטח מראות שדווקא לא מדובר בטרנד, והמספרים מדברים בעד עצמם : 40% עד 50% מחומרי הגלם העולמיים משמשים את תעשיית הבנייה ו – 55% מפליטת הפסולת מקורה באתרי בניה. גם מי השתייה שלכאורה אין להם קשר ישיר לבניה, נמצאים בניצול גבוה מאוד של תעשייה זו (כ – 15% מכלל הצריכה העולמית).
כעת יותר ברור מדוע נדרש מאמץ כלל עולמי על מנת לצמצם את הנזק שגורמת הבנייה לסביבה באמצעות אימוץ עקרונות אקולוגיים לאורך כל אחת מהתחנות בדרך.
אנרגיה ירוקה
אנרגיה ירוקה היא אחד מהנושאים העומדים במוקד הבנייה הירוקה כש – 60% מצריכת האנרגיה בארץ היא עבור ענף הבנייה. בין יתר הפרמטרים שיכולים להשפיע להפחית את ניצול האנרגיה, ניתן למנות העמדה נכונה של המבנה ויצירת "מדפי אור" לצורך תאורה טבעית, חימום בחורף ואוורור בקיץ, בידוד תרמי למעטפת המבנה באמצעות חיפוי בלוח קלקר או טיוח בטיח תרמי ועוד.
גם טורבינות להפקת חשמל הנמצאות על גבי מבנים המספקים לעצמם את האנרגיה החשמלית באופן עצמאי נכללים במסגרת נושא האנרגיה הירוקה
מים
כאשר מדברים על מים בהקשר של בנייה ירוקה, בדרך כלל לא מתכוונים רק להקשר הצר של שימוש במים באתרי הבנייה, אלא גם למים אותם אנחנו צורכים לשימוש יום יומי בתוך הבית. ישנן אינספור דרכים לחיסכון במים כגון מכלי הדחה מיוחדים, חסכמים, שימוש במים ממוחזרים ואף במי מזגנים ומים אפורים לצרכי הדחה והשקיה.
לאור זאת, יש לציין כי בישראל יש עדיין מספר מגבלות על מחזור מים אפורים ועל אגירת מי גשמים באופן פרטי.
מאמר מורחב על מיחזור מים אפורים
קרקע
עקרונות הבנייה הירוקה מעודדים שימוש בקרקע שכבר נעשה בה שימוש בעבר (קרקע מופרית) ובמיוחד אם היא נמצאת בסמיכות לאזורים בנויים אחרים, זאת מתוך צורך לחסוך בתשתיות. במקרים מסוימים ניתן אף להחזיר קרקע מזוהמת עקב הזרמת שפכים וכו' לצרכי מגורים.
אקולוגיה
מבחינה אקולוגית, ישנה עדיפות לשימוש בצמחיה המקומית אשר תומכת במגוון הביולוגי הקיים ומושכת את בעלי החיים המקומיים. פתרון אקולוגי מוכר הוא הגג הירוק אשר מסייע בבידוד תרמי ואקוסטי, מפחית את העומס ממערכות הניקוז והצמחייה שבו מעשירה את האוויר בחמצן ומושכת חרקים ועופות.
פסולת וחומרים
באופן כללי, בזמן הבניה נעדיף לעשות שימוש בחומרים ומוצרים ירוקים אשר יוצרו באופן מקומי באופן שמפחית את פליטות הגזים בעת שינועם ומוצרים ממוחזרים אשר בעת היצור שלהם צומצמה הפגיעה בסביבה למינימום ההכרחי.
לא רק תקופת הבנייה מאופיינת בשימוש נרחב בחומרים ויצירת פסולת, אלא גם תקופת השימוש המבנה ואף התקופה שלאחר השימוש בו, כאשר הוא נהרס ומפונה. ניתן ליצור מערך מחזור אפקטיבי בתוך אתר הבניה עצמו וכך להפחית את עלויות הבנייה, וכאשר המבנה נמצא בשימוש, חשוב להפריד את הפסולת ולסלק אותה באופן סלקטיבי.
כאשר מחליטים להרוס מבנה קיים, יש לשקול אפשרויות חלופיות להתאמת המבנה לצרכים אחרים. לדוגמה, את רוב בתי המלאכה ניתן להפוך לדירות לופטים המיועדות למגורים. ניתן אף לעשות שימוש חוזר בחומרי בניה קיימים כמו למשל פירוק האבנים במבנה הקיים ושילובן במבנה החדש.
תחבורה
במידת האפשר, רצוי להקים את המבנה באזור בעל גישה קלה לתחבורה ציבורית, מסילת רכבת או אפילו דרך נוחה לנסיעה באופניים. כמו כן, רצוי לשלב בתוך המבנה עצמו חללים לאחסון אופניים או אפילו מקלחות לרוכבים (במידה ומדובר במבנה ציבור). ניתן אף להקצות חניות מיוחדות עם נקודות טעינה לרכבים היברידים או חניות המיועדות לצי רכבים הנמצאים בשימוש משותף.
ניהול
חשוב להקפיד על ניהול נכון של פרויקט הבנייה ולערב את כל בעלי המקצוע הרלוונטיים כגון מהנדסים ואדריכלים בשלב מוקדם ככל הניתן בתהליך. את אתר הבניה עצמו יש לנהל באופן אשר יצמצם פגיעה בעובדים וגם את מידת הרעש בנוסף להפחתת השימוש בחומרים שאינם ידידותיים לסביבה.
איכות פנים הבניין והשפעתה על איכות חיינו
כאשר מדברים על איכות פנים הבניין, מתכוונים בדרך כלל לאיכות האוויר אותו אנחנו נושמים ורמת תחלופת האוויר. מעבר להקפדה על איורור תקין, חשוב גם להפחית את השימוש בחומרים כימים שאינם טבעיים ומשפיעים לרעה על בריאותנו ומשמשים כיום בחלקים גדולים מתעשיית הבניה (החל מפרקטים מרובי שכבות בתעשיית העץ ועד לחומרי הצבע ששימשו בייצור הרהיטים שלנו).
בנוסף לזאת, כבר ציינו את החשיבות שבתאורה טבעית לצורך חיסכון באנרגיה, אך מחקרים רפואיים מראים כי ככל שהאדם נחשף ליותר תאורה טבעית במשך היום, כך גם ביצועיו ותפקודו המנטאלים הינם טובים יותר.
