את השימוש בחשמל הסולארי, בצורתו הנפוצה ביותר, אנחנו מכירים בארץ כבר מאמצע שנות החמישים, דודי השמש, אשר עושים שימוש במשטח הסלקטיבי של תבור. לא מפתיע, אם כן, שדווקא ישראל, שטופת השמש, נחשבת למקור מבטיח של פיתוחים טכנולוגיים, אשר רותמים את השמש לצרכינו, בשימושים שונים.

חשמל סולארי – נפוץ יותר ממה שאתם חושבים

אחד השימושים שעולים לכותרות בעשורים האחרונים, הוא השימוש בתאים פוטו-וולטאיים (PV) לצורך הפקה ישירה של אנרגיה חשמלית מאור השמש. אנחנו מכירים את התאים הללו, ברמת השימוש האישי (במחשבוני כיס ובמטענים לסוללות) והסביבתית – בעמודי תאורה ליד תחנות הסעה בישובים מבודדים בערבה ובנגב. למרות שמדובר באפקט שהתגלה במאה ה-19 על ידי אלכסנדר אדמונד בקרל, התאוצה הממשית לשימוש בו חלה בעקבות העלייה הגדולה במודעות לסביבה ("המגמה הירוקה") בעולם כולו. בישראל, בנוסף לעלייה הגוברת במודעות, ניתן לזקוף את התאוצה גם לעידודה והכוונתה של הממשלה ולהסדרים של רשות החשמל המקומית.

ייצור חשמל סולארי – משתלם כיום יותר מתמיד

בשנת 2008, פורסמה החלטת ממשלת ישראל, הנוגעת לעידוד הקמתן של תחנות פוטו-וולטאיות לצורך ייצור חשמל סולארי באמצעות אנרגיה סולארית בישראל. החלטה זו, לוותה בתקנות ובתעריפים מתמרצים, אשר מטרתם הייתה לעודד התקנת לוחות סולאריים פרטיים על גגות הבתים. בשנה שלאחר מכן, פורסמו תעריפים הנוגעים לתחנות כוח בינוני בטכנולוגיה זו, ובשנת 2011 – התעריף לתחנות כוח גדולות. שנתיים לאחר מכן, ב-2013, הצטרפה רשות החשמל הישראלית למגמה, עם הסדר ושמו "מונה נטו", ומטרתו לאפשר ייצור עצמי של חשמל לבתים פרטיים ולגופים מסחריים, ובכך, להוריד בצורה ניכרת את עלויות החשמל שאיננו בייצור עצמי. מאז, מידי פרק זמן, משחררת רשות החשמל מכסות ייצור חשמל והקלות שונות (כהקלות במימון המערכת), והממשלה, מצידה, מוסיפה הקלות נוספות המיועדות למאמצי הטכנולוגיה הפרטיים והמסחריים (כגון פטור מארנונה למתקנים על גגות בתים או על הקרקע עד לשטח של 200 מ"ר, פטור ממס עד לתקרת ייצור מסוימת וכד').

תמונת מצב

תחנת הכוח הסולארית הפוטו-וולטאית הראשונה בישראל הייתה אנרג'יקס נאות חובב. מדובר בשטח בן כ-485 דונם, ובו כ-400,000 פאנלים, אשר מספקים חשמל לכ-40,000 בתי אב. עוד פרויקטים בולטים בתחום ניתן לראות אצל Arava Power Company, מקיבוץ קטורה, אשר הקימה כעשרים שדות ומיזמים סולאריים נוספים בערבה ובנגב. על פי דו"ח IEA עד לתחילת 2014 הותקנו בישראל יותר מ-9,300 מערכות פוטו-וולטאיות קטנות (פרטיות ומסחריות), ועל פי חטיבת המחקר GTM של גרינטק מדיה, התאוצה שהחלה ב-2014, התגברה בשנת 2015 ברחבי העולם. לגבי 2016, הצפי אומר כי השוק העולמי יצמח ב-21% ויוסיף 66 ג'יגה וואט. עד לשנת 2020, על פי אותה תחזית, השוק עתיד לצמוח ולהגיע להיקף ייצור חשמל סולארי שנתי של 95 ג'יגה וואט.

למי זה משתלם?

רמות ההשתלמות של המערכת לייצור חשמל סולארי מורכבת ממרכיבים רבים, כגון, רמת הצריכה הקיימת היום, יכולת ייצור החשמל של המערכת (שזו מורכבת משטח הפאנלים הסולאריים, מספר ימי שמש בשנה וכד'), אולם, ככלל, ניתן לומר, כי המערכת משתלמת עבור בתי עסק ולהם מספר סניפים אשר יכולים "להתחלק" ביניהם בחשמל המיוצר (כך שבמידה ובתקופה מסוימת מיוצר חשמל-עודף בסניף ספציפי, היתרה תועבר לסניף אחר) או לפרטיים וגופים מסחריים שיכולות ייצור המערכת השנתיות קרובות לצריכה השנתית שלהם.