מזון אורגני הוא כבר מזמן לא מצרך אזוטרי שנמכר בחנויות טבע קטנות בפרדס חנה. הביקוש הגובר למוצרים אורגנים הביא אותם לקדמת המדפים במרכולים השונים ברחבי הארץ, אך עדיין רבים אינם מודעים למשמעות הבריאותית והסביבתית של מזון אורגני ולתהליך שמזון כזה צריך לעבור כדי להיקרא אורגני ולקבל תו תקן.
חקלאות אורגנית
החקלאות האורגנית היא חקלאות שמבוססת על העיקרון כי התוצרים הם חלק בלתי נפרד מהמערכת הסביבתית האקולוגית, שכוללת את הקרקע, מקורות המים, האוויר, האדם ובעלי החיים. ההיגיון שמאחורי החקלאות בשיטה האורגנית הוא שמזון אורגני לא רק ישמור על בריאותינו אלא גם ימנע את זיהום הקרקע והמים ובאופן כללי יפגע פחות בסביבה. מזון אורגני הוא מזון שבגידולו לא השתמשו בחומרים כימיים להדברה, לדישון ולשאר צרכים חקלאיים. חומרים כימיים אלו הם בעלי פוטנציאל לפגיעה בקרקע ועשויים להרעיל את מקורות מים, וכמו כן, שאריות שלהם על המזון עשויות לסכן את בריאות הסועדים. על מנת שמזון ייחשב כאורגני הוא צריך לעמוד בתנאים מחייבים נוספים לאי השימוש בחומרים אסורים. תנאים המסדירים את תהליך הייצור, האריזה, העיבוד, השינוע והתצוגה בחנויות. אגב, מזון אורגני לא חייב להיות תוצרת חקלאית גולמית. מוצר יכול להיחשב אורגני גם אם הוא מעובד, וזאת בתנאי שמרכיביו יהיו גם הם אורגניים. במוצרים מעובדים לא ישתמשו למשל בצבעי מאכל מלאכותיים ובחומרים משמרים.
למוצרי המזון האורגני יש דרישה הולכת וגדלה, הנובעת מהשיפור למודעות הבריאותית ומהבנת חשיבות ההגנה על הסביבה. הדרישה הגוברת גרומת להגדלת ההיצע ואיתו גם להוזלה יחסית של המחירים. היתרון הגדול שיש לשיטת החקלאות האורגנית היא בפיקוח ההדוק על תהליך הייצור והעיבוד. העובדה כי המזון שאנו צורכים הוא תחת פיקוח משרה ביטחון שאנחנו צורכים מזון נקי יותר ופחות מסוכן. רבים טוענים שהערכים התזונתיים שבמזון האורגני הם איכותיים יותר מאלו שבמזון רגיל.
היתרון הגדול מבחינה האקולוגי הוא בשמירה על הקרקע והמים כך שגם הדורות הבאים יקבלו קרקע פורייה ונקייה מרעלים ומים נקיים להשקיה. גם ביחס לבעלי החיים יש לאורגני יתרון יחסי על החקלאות הרגילה. לחקלאות האורגנית יש חסרון אחד משמעותי – היא מניבה פחות תוצרת מהחקלאות הרגילה, וזאת עד לסדר גודל של עד עשרות אחוזים, חיסרון שרק מתחזק לאור הביקושים הגדלים והולכים לתוצרת חקלאית עם גידול האוכלוסין בעולם והגדלת הצריכה. גם זמן המדף של מזון אורגני קצר משל מוצר רגיל. חיסרון נוסף הוא מחירו הגבוה יחסית של המוצר האורגני לעומת המוצר הרגיל המקביל לו (למידע נוסף ראו מאמר בנושא אקולוגיה).
תו תקן אורגני
איך נדע שהמוצר שקנינו הוא אכן אורגני ועומד בכל הכללים של החקלאות האורגנית? בשביל זה קיים תו תקן כללי למוצרים אורגניים. תו התקן שניתן למוצר אורגני מעיד על כך שהמוצר והיצרן הם תחת פיקוח צמוד! החל מספטמבר 2008, הוסדרו בחוק, התקנות לתוצרת אורגנית בישראל. הצרכן הישראלי יכול להיות מרוצה כי זו בשורה טובה בשבילו. הצרכן לא צריך להבין בתהליכים האורגניים ולהכיר את גופי הפיקוח בארץ ואת תווי התקן הבינלאומיים. הוא צריך רק לוודא דבר אחד בלבד בקניית תוצרת אורגנית – הימצאות תו תקן אורגני ישראלי.
תו התקן שניתן למוצר הוא סמל אחיד של משרד החקלאות ופיתוח הכפר. ליד הסמל יופיע סימון נוסף של הגוף המפקח. כיום יש מספר גופים המפקחים על יצרני מזון אורגני - סקאל, אגריאור ו- IQC ולכל אחד מהם יש סמל משלו. אם מופיע תו תקן אורגני על המוצר, המשמעות היא שהמוצר נחשב אורגני לפי התקנות, והתהליך לייצורו והפצתו עמדו בכל התנאים שהוגדרו ע"י משרד החקלאות. הסטנדרטים שהונהגו בתקנות הינם ברמה בינלאומית ומקבילים לסטנדרט אורגניים אחרים ברחבי העולם, דבר המאפשר למגדלים לייצא את מרכולתם לחו"ל תחת תו תקן אורגני שמקובל בעולם ומאושר לשיווק.
מזון אורגני מן החי
גם בשר, חלב וביצים יכולים להיות אורגניים. משקי החי המגדלים בהמות ועופות אורגניים צריכים לספק לבעלי החיים שטח מחייה רחב יותר מזה שיש במשקים הקונוונציונאלי תוך גישה לשטחי מרעה. החיות במשק האורגני לא מקבלות טיפול אנטיביוטי ותרופתי, לא מזרזי גדילה ולא הורמונים. בעלי החיים ניזונים בעצמם ממזון אורגני ולעולם לא יפוטמו. בחודש מרץ 2009 ייכנסו התקנות לייצור וסימון התוצרת האורגנית מן החי לתוקפן וגם התוצרת האורגנית מן החי תפוקח ותסומן בסימן אחיד.
הדרישות מהחקלאים
אז מה בעצם נדרש מחקלאי כדי שהגידולים החקלאיים שלו יסומנו כאורגניים? מגדלים המעוניינים לגדל גידולים אורגניים חייבים לעמוד בתנאים שהוגדרו על ידי התקנות. להלן סיכום של מספר תנאים עיקריים בתקנות המחייבות את המגדלים האורגניים:
- רישום – החקלאי נרשם כמגדל אורגני.
- הסבה – הסבת חלקת אדמה לחלקה שעליה מגדלים גידולים אורגניים נמשכת בין שנתיים לשלש כאשר במשך הזמן הזה, מגדלים בחלקה בשיטה האורגנית אך מוכרים את התוצרת כתוצרת רגילה.
- מרחק בין חלקות – חלקה אורגנית חייבת להיות מרוחקת 30 מטרים מחלקה רגילה ו 150 מטרים מחלקה חקלאית המרוססת מהאוויר.
- שילוט – שלט "אורגני" ימוקם בכניסה לחלקה.
- אספקת מים תהייה ממקור נפרד מזה של חלקות רגילות ומוגנת מזליגת חומרי ריסוס והדברה.
- דישון וטיוב הקרקע – שימוש במחזור זרעים, קומפוסט, ותכשירים שמאושרים לחקלאות האורגנית.
- תיעוד – המגדל חייב בתיעוד מחזור הזרעים, סוג הטיפולים והתכשירים שבהם השתמש.
- זרעים – שימוש בזרעים מאושרים שלא טופלו בחומרים כימיים.
- הדברה וטיפול המחלות – שימוש בהדברה ביולוגית, אמצעים מכאניים, חיפוי, עישוב, חיטוי סולרי ועוד. במידה וקיימת סכנה מיידית לתוצרת האורגנית, ניתן יהיה להשתמש בתכשירים מאושרים בלבד במגבלה של כמות החומר לפי סוגו.
- אריזה ואחסון – חייבת הפרדה מוחלטת לתוצרת אורגנית ותוצרת רגילה. האריזה לא תכיל PVC. במחסנים לא יבוצע ריסוס ללא אישור.
- מוצר מעובד – מוצרים מעובדים יכילו לפחות 95% ממשקלם – רכיבים אורגניים. עד 5% כאמור יכולים להיות רכיבים לא אורגניים, אך גם אלו חייבים אישור לפני השימוש.
בריאות וערכים תזונתיים
למוצר אורגני יש פחות פוטנציאל לסכן את הבריאות מאשר מוצר רגיל, על כך אין עוררין. הסיבה היא שבתהליך הייצור של מזון אורגני לא משתמשים בחומרים בעלי פוטנציאל לפגיעה בבריאות וכך גם מתנהל ומפוקח תהליך האחסון וההפצה של התוצרת האורגנית. הדבר נכון שבעתיים לגבי מוצרים אורגניים מן החי שאינם מטופלים בתרופות ובהורמונים שנחשבים למסוכנים לבריאות.
עניין שעומד בסימן שאלה הוא ערכו התזונתי של מזון אורגני לעומת המוצר הקונבנציונאלי. ערך תזונתי של מזון יכול לבוא לידי ביטוי בכמויות הויטמינים שבו, במינרלים ובנוגדי החימצון. מעט המחקרים שנערכו בנושא מביאים תוצאות שמטבען אינן חד משמעיות. אחת הטענות היא שמוצרים אורגניים גדלים לאט יותר, ללא זירוז, ולכן נוצרים אצלם רכיבים תזונתיים בריכוז גבוה יותר. טענה נוספת היא שכמות נוגדי החימצון בתוצר האורגנית היא גדולה יותר. המסקנות הללו הוכחו במחקרים שונים ובמחקרים אחרים - הופרכו.
ישנם מחקרים שמראים כי עגבניות, שזיפים ותפוחים אורגניים מכילים יותר ויטמין C. יש מחקרים שמדברים על עלייה בויטמין E ובנוגדי החימצון. כמובן, יש גם מחקרים עם מסקנות הפוכות. לסיכום - אין תוצאות חד משמעיות לגבי איכות המזון האורגני ולכן האוכל האורגני אינו נחשב בוודאות לאיכותי יותר מבחינת ערכיו התזונתיים.
מזון אורגני לא חייב להיות מזון טרי כמו פירות וירקות. מזון אורגני יכול להיות מעובד / תעשייתי כמו לחמים, ריבות, רטבים, ארוחות מוכנות, תבלינים ובעצם - כל מזון מעובד נקרא אורגני אם עמד בתקנים האורגניים לייצור, עיבוד ושיווק המזון. התקנים למזון אורגני קובעים שלפחות 95% מהמזון המעובד יגיע מחומרי גלם אורגניים. בנוסף, ישנה הגבלה על תוספים שונים למזון האורגני המעובד. בסופו של יום, מוצר מעובד אורגני עומד ביותר תקנים ממוצר רגיל ולכן גם בו יש פוטנציאל סיכון בריאותי נמוך ממוצרי מזון רגילים
ולמה לא אורגני?
גישה שתומכת פחות בצריכת מזון אורגני גורסת כי חומרי ההדברה המודרניים המאושרים לשימוש פחות מסוכנים מבעבר וגם מתכלים במהירות ולכן השפעתם על הגידולים ועל בריאות הצרכנים היא זניחה. מחקרים נוספים מראים כי אין כלל עלייה ברמת הרכיבים התזונתיים במזונות האורגניים ומבחינת ערכים תזונתיים, התוצרת האורגנית והתוצרת הרגילה הן שוות ערך. אגב, אין מחקרים הנוטים להעדיף את השיטה הרגילה על זו האורגנית בכל הקשור לאיכות הסביבה ולשמירה על הקרקע.
למה מזון אורגני יקר?
מדוע התוצרת האורגנית יקרה יותר מהתוצרת הרגילה? ובכן, יש מספר סיבות לדבר :
- ההיצע האורגני. כמויות המזון האורגני הן קטנות יחסית ולכן מחירם יקר יותר.
- עלות העבודה - יש יותר עבודה בגידול תוצרת אורגנית, וחלק ממנה ידנית.
- לפיקוח האורגני יש עלויות לא מבוטלות.
- החומרים להדברה ודישון לשימוש בחלקות האורגניות יקרים יותר מחומרים רגילים.
- אין עידוד ממשלתי לחקלאות האורגנית.
קואופרטיבים
תופעה שהולכת ומתרחבת בארץ היא ייסוד קואופרטיבים לקניית מזון אורגני וחלוקתו. הקואופרטיבים נועדו להוזיל את עלויות המזון האורגני לצרכן הסופי והם מורכבים לרוב ממשפחות המתגוררות באותה הקהילה. הקנייה המרוכזת של כמויות גדולות של מזון דרך ספק סיטונאי הן אלו שמוזילות את המחיר. תפקיד הקואופרטיב הוא לבצע השוואת מחירים ולבצע הזמנות שבועיות מסיטונאים. ההזמנות מגיעות למקום מרוכז בכמויות ובאריזות גדולות, וחברי הקואופרטיב התורנים מחלקים את הכמויות למשפחות לפי ההזמנה השבועית. להיות חבר בקואופרטיב אורגני זה משתלם. המחירים שמשלמים חברי הקואופרטיב על תוצרת אורגנית זולים בעשרות אחוזים מהמחירים בחנויות ולעיתים קרובות זולים אפילו מהתוצרת הרגילה בחנויות.
סדר עדיפות אורגני
רוב המשפחות לא יכולות להרשות לעצמן לאכול רק מזון אורגני מאחר שהמוצרים האורגניים הם לרוב יקרים יותר מאשר מוצרים רגילים. לכן כדאי להכיר את המוצרים שבאופן מובהק עדיף לצרוך אותם אורגניים כי בחקלאות הרגילה כמות הריסוסים שנספגה בהם היא הגדולה ביותר:
- אפרסקים, תפוחים ופלפלים.
- ירקות עלים – חסה, פטרוסיליה, סלרי וכדומה.
- תות שדה.
- תפוחי אדמה.
ואלו הם הפירות והירקות שבעדיפות נמוכה לקנייה כאורגניים (פחות מרוססים)
ככלל, מומלץ לשטוף את כל הפירות והירקות במים בלבד ולא בסבון. אמנם, הסבון יוכל לנקות ביעילות גדולה יותר אך ההשפעה המשנית של שאריות הסבון על המזון עשויה אף היא להיות מסוכנת לבריאות. לניקוי יסודי כדאי לקנות סבונים מיוחדים שנועדו לשטיפת פירות ושנבדקו כי אינם מסוכנים לבריאות. אגב, גם פירות וירקות שנהוג לאכול ללא הקליפה יש לשטוף במים וזאת כדי למנוע אפשרות למגע עם הקליפה המרוססת, לדוגמא – תפוזים, לימונים מלון ואבטיח. יש לשים לב שהשריית פירות וירקות במים לא תמיד מומלצת מכיוון שנטען כי היא גורמת לאיבוד ויטמינים.
הגינה האורגנית
ואפשר גם אחרת. למי שיש שטח אדמה קטן יכול לדאוג לחלק נכבד מהתצרוכת האורגנית המשפחתית ע"י גידול עצמי של תוצרת אורגנית. גידול אורגני של ירקות, פירות ועשבי תבלין מתוצרת עצמית מבטיח שימוש בתוצרת הכי טרייה והכי אורגנית שיש וגם לרוב זול הרבה יותר. גם בדירה בבנין מגורים ניתן לגדל תוצרת ירוקה ואורגנית, בעיקר עשבי תיבול באדניות. וכבר נאמר, שהטעם של פרי שגודל מתוצרת עצמית (ובוודאי מזון אורגני) הוא טעים מכל פרי אחר... בתאבון!