קומפוסט

אז למה כדאי לעשות קומפוסט?

• יתרונות סביבתיים - המחסור בשטחי הטמנת פסולת בארץ, לצד העלייה בכמויות הפסולת, העמיד את הטיפול הפסולת המוצקה בשורה הראשונה של הבעיות הסביבתיות הקשות שעומדות בפנינו. פשוט יש יותר מדי זבל. לפי המשרד להגנת הסביבה, כל אדם בישראל מייצר בממוצע 1.5 ק"ג אשפה ביתית ביום, כאשר 40% ממשקל כל הפסולת הביתית הוא אורגני. ייצור קומפוסט מקטין את כמויות הפסולת הביתית, וכך מקל על תהליכי האיסוף, השינוע והטמנת באשפה. ככל שניצור יותר קומפוסט ופחות נזרוק לאשפה פסולת אורגנית, כך נפנה מקום רב יותר באתרי פינוי הזבל ונקל על תהליך הטיפול בפסולת. יש הטוענים שאין צורך לעשות קומפוסט, פשוט נזרוק את הזבל האורגני שלנו לאשפה, ממילא הוא יעבור קומפוסטיזציה במיזבלה. אבל הטענה הזו היא לא נכונה. זריקת פסולת אורגנית לאשפה הרגילה מביאה אמנם לפירוקם של החומרים האורגניים, אך זאת נעשה בתנאים השוררים במיזבלה, תנאים שונים מהתנאים הדרושים לתהליך הקימפוסט. חומרים אורגנים במיזבלה מתפרקים בתהליך אנאירובי שנמשך שנים ובמהלכו משתחררים גזים רעילים (מתאן ואמוניה) ומסריחים (מימן גופריתי), ונוצרים נוזלים (תשטיפים) עשירים בחומרים אורגניים בעלי חומציות גבוהה הממיסים מלחים ומתכות שנמצאים במזבלה, ומחלחלים בסוף – אל מי התהום שלנו. ככל שניצור יותר קומפוסט מפסולת אורגנית, כך נמנע את הרעלת הקרקע, זיהום מי התהום והנחלים וגם מפגעי ריח.
  
• יתרונות כחומר דישון לגינה - הקומפוסט ידוע כדשן טבעי המשפר את האדמה ומעודד את גדילת הצמחייה. הקומפוסט מכיל חומרי מזון אורגניים מעודדי צמיחה ויבול. תוספת קומפוסט לאדמה תשפר את מבנה הקרקע ותהפוך אותה ליותר אוורירית, תשפר את אחיזת המים באדמה ואפילו תדכא מחלות שקשורות בקרקע. קומפוסט ישפר גם את דרגת חומציות הקרקע (PH) , ויתקן מצבים קיצוניים, המזיקים לצמחים, של PH נמוך או גבוה מדי.
  
• יתרונות נוספים - ייצור קומפוסט מביא לחיסכון כספי בהוצאות לגינה הביתית, זאת עקב הפחתת השימוש בדשנים כימיים. הקומפוסט יכול להביא גם לכדי חיסכון במים בגינה, זאת עקב יכולתו לשפר את אחיזת המים באדמה. ובכלל, עשיית קומפוסט היא לקיחת אחריות על הפסולת הביתית שאנו יוצרים, ותהליך יצירתו יוצר מודעות להשלכות של הפעולות היומיומיות שלנו על הסביבה. יצירת קומפוסט מחנכת להגנת הסביבה ולמיחזור בפרט, שהרי בסופו של דבר, הקומפוסט הוא תוצר מיחזור של פסולת חומרים אורגניים.

תהליך קומפוסטציה

תהליך הקומפוסטיזציה הוא תהליך טבעי שניתן למצוא בטבע, אך כדי שחומר אורגני יהפוך לקומפוסט גם אצלנו בגינה ,יש לדאוג לתנאים סביבתיים מתאימים, שיביאו לתוצרת של קומפוסט איכותי.
כדי להניע את גלגלי הקומפוסטיזציה צריך מנוע, והמנוע לפירוק החומר האורגני הוא – מיקרואורגניזמים.
המיקרואורגניזמים הם קבוצה של יצורים זעירים שנראים רק דרך מיקרוסקופ. בקבוצת המיקרואורגניזמים נמצאים חיידקים, פטריות, אמבות ועוד סוגי יצורים שהקשר ביניהם הוא הגודל הקטן שלהם. הם נמצאים בכל מקום, בקרקע, במים, באוויר במזון וגם בתוך הגוף שלנו.
את המיקרואורגניזמים הפעילים בערמת הקומפוסט ניתן לסווג לפי הטמפרטורה בה הם פועלים ומשגשגים.

• מזופילים – פעילים בערמת הקומפוסט בטווח של כ 20-40 מעלות.
• תרמופילים – אוהבי חום, פעילים בטמפרטורה של מעל 40 מעלות בערמת הקומפוסט נמצאים מיליארדים של מיקרואורגניזמים, בעיקר בקטריות, שנהנים מתנאי הסביבה, ניזונים מהחומר האורגני, גדלים, מתרבים ומתים. הם אלו האחראים על הפירוק הביולוגי של החומר האורגני והם אלו שמעלים את הטמפרטורה בתהליך.

בכל שלב ביצירת הקומפוסט פועלת קבוצת מיקרואורגניזמים אחרת, וכאשר היצורים ניזונים ומתרבים, הם גם מעלים את הטמפרטורה, ומכינים את השטח לקבוצת היצורים הבאה שמשגשגת טוב מהם בטמפרטורה הגבוהה. העלאת הטמפרטורה בערמת הקומפוסט נגרמת עקב צריכת חומר אורגני ע"י המיקרואורגניזמים, תהליך שנדרש לצורך קיום, גדילה והתרבות של היצורים הקטנים. בתהליך הפירוק נפלטת דו תחמוצת הפחמן – CO2, וגם מים ואנרגיה. חלק מהאנרגיה שנוצרת הופכת לחום המאפיין את ערמת הקומפוסט.

הבקטריות זקוקות לחנקן בתהליך הפירוק. חומרים אורגנים יבשים כמו עלים יבשים ונסורת יכילו פחות חנקן מאשר עלים וגבעולים ירוקים טריים. מלאי חנקן בערמת הקומפוסט יאיץ את תהליך הפירוק בערמה.
הבקטריות, שמהוות את החלק הארי בקבוצת המיקרואורגניזמים, זקוקות לסביבה מימית כדי לשגשג. לכן כה חשוב לשמור על לחות בערמת הקומפוסט.

תהליך הקומפוסטיזציה מורכב משלשה חלקים:

בשלב הראשון נכנסים המזופילים, בעיקר בקטריות, לפעולה שנמשכת ימים ספורים. המזופילים עובדים במהירות, מקימים מושבות ומתרבים, תוך שימוש בחומר האורגני הזמין ביותר בערמה, כזה שקל לפרקו בקלות כמו סוכרים. תוך מספר ימים אפשר לראות את שהערמה התדלדלה מעט. זה הזמן שהטמפרטורה כבר הגיעה ל 40 מעלות, בטמפרטורה הזו קשה למזופילים להתקיים והתרמופילים לוקחים פיקוד על התהליך.
השלב השני, בניצוחם של התרמופילים, אורך בין מספר שבועות למספר חודשים. התרמופילים ממשיכים היכן שהפסיקו המזופילים, ועושים את אותם הדברים בדיוק: חיים, אוכלים ומתים, ובדרך מפרקים חומר אורגני. בזמן עבודת התרמופילים הטמפרטורה בערמת הקומפוסט עולה ויכולה להגיע אפילו ל 70 מעלות. בטמפרטורות הגבוהות מתכלים זרעי העשבים ומושמדות הבקטריות המסוכנות לבריאות.
השלב השלישי והאחרון הוא שלב התקררות הקומפוסט והתבשלותו שאורך חודש עד מספר חדשים. כמות החומר הזמין לפירוק מתדלדלת, אוכלוסיית התרמופילים קטנה והמזופילים (הפעם יותר פטריות ופחות בקטריות) חוזרים להשלים את המלאכה. בערמה נמצאים כעת תוצרי הפירוק התרמופילי, אך חומרים אלו זקוקים לעיבוד מזופילי נוסף שבסופו הקומפוסט הופך לדשן איכותי בצבע כהה ובריח אדמה נעים.

הכנת קומפוסט ביתי

הקומפוסט הביתי נוצר ממיחזור הפסולת האורגנית הביתית. יש לזכור כי כל החומרים שנכנסים לערמת הקומפוסט חייבים להיות אורגניים. (כמובן שאין להכניס לקומפוסט חומרים כמו פלסטיק ומתכות).
עם זאת, נהוג שלא להכניס לקומפוסטר הביתי את רשימת החומרים האורגניים הבאה:
הפרשות בני הבית, הפרשות חיות המחמד, שאריות בשר, דגים ועצמות, שמנים, מחטי אורן, קליפות של פירות הדר (בכמות גדולה), צמחים נגועים.
את הקומפוסט אפשר להכין במיכל מיוחד, אפשר גם לחפור בור ולמלא אותו, ואפשרות נוספת היא לערום אותו בערמה פתוחה לאוויר. ערימה פתוחה תתבשל לרוב מהר יותר עקב האוורור המוגבר שלה. עם זאת היא חשופה יותר להתייבשות ולבעלי חיים שיחטטו בערמה. עשיית קומפוסט בבור תהיה מאווררת פחות אך תקבל יותר לחות מהאדמה שסביבה, ואילו בישול קומפוסט במיכל ייעודי – הקומפוסטר, היא האופציה האסטטית ביותר, אך היא דורשת בנייה או קנייה של מיכל מתאים.
בכל השיטות שהוזכרו יש לשמור על תנאים סביבתיים של לחות ואוורור שהכרחיים ליצירת הקומפוסט.

הנה מספר טיפים להכנת קומפוסט איכותי בזמן סביר:

1. יש לחתוך את החומר שנכנס לקומפוסט לחתיכות קטנות ככל הניתן כדי להגדיל את שטח הפנים שעליו יתרבו הבקטריות.
2. יש להכניס כמויות שוות של חומר רטוב וירוק (עשיר בחנקן) וחומר יבש (עשיר בפחמן)
3. על כל חומר אורגני חדש ורטוב שמכניסים לערימה יש להכניס חומר יבש באותה הכמות. הדבר יוסיף פחמן למערכת וימנע מפגעי זבובים וריח. כדאי להכין ליד הקומפוסטר ערימה מוכנה של חומר יבש.
4. מומלץ להכניס פסולת בע"ח צמחוניים לערמה כדי להגדיל את כמות החנקן. זבל עופות ובקר. כמות פסולת בע"ח לא תעלה על ¼ מכמות הפסולת האורגנית הצמחית.
5. מומלץ שלא להכניס כמויות גדולות של חומר אורגני בבת אחת.
6. ערבוב והפיכת הערימה פעם בשבוע תגרום להכנסת חמצן, הגדלת הטמפרטורה ומניעת מפגעי ריח.
7. יש להצל על הערמה כדי למנוע התייבשות כתוצאה משמש ישירה.
8. הקומפוסט מוכן כאשר הוא כהה, אחיד, מריח טוב ומתפורר (לא גושי ולא ניתן להרימו בקלשון).

השימוש בקומפוסט

הקומפוסט משפר את הרכב האדמה ומעודד צימוח. הנה מספר טיפים לפיזור הקומפוסט בגינה הביתית:

• עונות השנה – את הקומפוסט מומלץ לפזר בסתיו, עם בוא הגשמים, כהכנת הגינה לחורף. גם באביב יש לפזר מנת קומפוסט נוספת לעידוד הצימוח ולהכנה לקראת תנאי הקיץ.
• קומפוסט יש להצניע באדמה בשכבה העליונה – כ 10 סנטימטרים.
• טיוב הקרקע – הפיכת האדמה והצנעת הקופוסט לתוכה. בין 5 ל 10 ליטרים למטר מרובע.
• מצע שתילה לעציצים – ערבוב חלק אחד קומפוסט עם 4 חלקים אדמה.
• שתילה באדמה – יש לערבב קומפוסט בבור השתילה ביחס של 1 ל 4.
• מדשאה – לפני שתילה או הנחת מרבדי דשא יש לפזר קומפוסט באדמה ולהצניע אותו. במדשאות יש לפזר קומפוסט בסתיו, לפני שהדשא נכנס לתרדמת חורף, וגם באביב. אפשר להעביר את הקומפוסט במסננת כדי להקל על פיזורו.

קניית קומפוסט

קומפוסט שכבר מוכן לשימוש ניתן לקנייה במשתלות ובמרכזי מכירה שונים. הקומפוסט הוא חומר דישון מצוין המטייב את האדמה ולכן בעלי הגינות שלא יוצרים קומפוסט בעצמם, או שכמויות הקומפוסט מתוצרת עצמית לא מספיק להם, יכולים לקנות קומפוסט מוכן. כדאי לבצע השוואת מחירים ולקנות קומפוסט ממקור מוכר, שעומד בתנאים ובתקנים של משרד החקלאות. קומפוסט באיכות ירודה יכול להכיל שאריות זרעים, חומציות יתר או גורמי מחלות לקרקע ולאדם.

קומפוסט תולעים

קומפוסט יכול גם להיעשות בשיטה נוספת, ע"י שימוש בתולעים (דמויות שלשולים), שחיות באדמה. השיטה שנקראת ורמיקומפוסטיזציה. מתאימה במיוחד לבתי דירות בעיר, למקומות בהם חסר המקום לייצור קומפוסט תרמופילי סטנדרטי. תולעי הקומפוסט ניזונות מחומר אורגני ופולטות חומר דמוי קומפוסט, שהוא דשן איכותי להפליא הנקרא הומוס. התולעים האדומות הן הנפוצות ביותר ליצירת קומפוסט ביתי. גודלן נע בין 5 ל 10 ס"מ והן משגשגות בטמפרטורות ביניים (בין 15 ל 25 מעלות). בטמפרטורות קיצוניות, התולעים יאטו את פעילותן והן אף עשויות למות.

הטיפול בתולעים הוא קל. את התולעים משכנים בקופסא עם ניקוז לנוזלים. (קיימות קופסאות ייעודיות לנושא). יש לדאוג להחשכת סביבת התולעים בקופסא, ע"י כיסוי, או פשוט להניח את הקופסא במקום חשוך. התולעים חייבות סביבה עם לחות גבוהה ולכן יש לדאוג לכך (בעיקר בקיץ). שימו לב שלא להטביע את התולעים במים אלא רק לספק סביבה לחה.

שאריות מזון מהמטבח ישמשו כמזון לתולעים. התולעים יכולות לעכל כמויות מזון גדולות במהירות, מכיוון שהן מעכלות חצי ממשקל גופן כל יום. התולעים עסוקות גם לא מעט ברבייה (אגב, הן דו מיניות), כך שגידול באוכלוסיית התולעים יגרום לעיכול כמויות גדולות יותר ויותר של מזון. החלק המסובך יותר ביצירת הקומפוסט ע"י התולעים הוא הפרדת החומר המוכן מהתולעים. שיטה אחת, פחות אסטטית, היא לבצע הפרדה ידנית בין התולעים לחומר. שיטה אחרת היא להניח חומר אורגני חדש בערמה שצמודה לערמה המוכנה, כך שהתולעים יעברו לערמה החדשה ואת הערמה הראשונה אפשר יהיה לאסוף. הומוס התולעים המוכן הוא חומר דשן מעולה לצמחים, וכמו הקומפוסט הוא מאוורר את הקרקע ומשפר את אחיזת המים והחומציות באדמה. ההומוס מכיל מזון זמין לצמחים לתקופה ארוכה, הוא חסר ריח ובחומר אין סכנה לקיומן של פתוגנים.