אנרגיה סולארית היא סוג של אנרגיה ירוקה שהיא אנרגיה שלא מזהמת את הסביבה הטבעית בה היא מופקת (או מצמצמת את רמת הזיהום למינימום) ולא מגבירה את פליטת הגזים המזהמים לאטמוספרה.
למרות שיש סוגים רבים של אנרגיה ירוקה, האנרגיה הסולארית נחשבת כיום לזו בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר מכיוון שניתן להשתמש בה לצורך הפקת חשמל מאנרגית השמש באמצעות פאנלים סולאריים שהיא טכנולוגיה ותיקה ומוכרת.
פאנלים סולאריים במגזר הפרטי ושיטת מונה נטו
האופן שבו עובדים הפאנלים הסולאריים הוא פשוט למדי : פוטונים המגיעים מאנרגיית השמש "מתנגשים" בסיליקון שבתוך הפאנלים, ומכיוון שהסילוקין הינו מוליך למחצה, הרי שהפוטונים הופכים לחשמל בזרם ישיר. מכיוון שהחשמל הזורם במערכת הביתית שלנו הוא חשמל בזרם חילופין, יש בפאנלים גם ממירים שתפקידים להמיר את הזרם הישר לזרם חילופין.
פאנלים סולאריים עבור המגזר הפרטי לא היו משתלמים מבחינה כלכלית עד השנים האחרונות, אך מאז שחברת החשמל החלה להציע את תוכנית "מונה נטו" חל שיפור במצב וכיום ניתן להפיק חשמל באופן ידידותי לסביבה כשהעלות הראשונית של הקמת פאנל סולארי מחזירה את עצמה תוך פחות מעשר שנים בממוצע (ובמקרים מסוימים אף תוך כמחצית מכך).
השם "מונה נטו" מתאר מצב בו הייצור הביתי הסולארי מתקזז אל מול חשבון החשמל והלקוח משלם רק עבור החשמל שצרך מרשת החשמל הכלל ארצית. במידה ובו הפאנל הסולארי מייצר עודף של חשמל, החשמל העודף נרשם כקרדיט אצל חברת החשמל אשר מזכה את הלקוח בחשבונות עתידיים לתקופה של עד שנתיים.
חברת החשמל מרוויחה מן ההסדר בעיקר את הצורך לספק פחות חשמל בשעות השיא כמו למשל בימי הקיץ החמים, ומספיק לקרות. שטח של 10 מ"ר בלבד בפאנלים סולאריים על מנת לספק חשמל בכמות שנתית של 1,700 קווט"ש. עם זאת, מכיוון שהצריכה המשפחתית הממוצעת למשפחה היא כ – 9,000 קווט"ש, לרוב נדרש קירוי של לפחות 50 מ"ר.
חשמל סולארי לתעשייה ומבני ציבור
ממשלת ישראל קבעה יעד כי עד שנת 2020, כ – 10% מן החשמל המיוצר בישראל יהיה חשמל סולארי עקב זאת, רשויות רבות בישראל החלו לקדם תוכניות להתקנת פאנלים על מבני ציבור (בעיקר גנים ובתי ספר). האזור הפעיל ביותר בתחום הוא דווקא אזור אילת והערבה. עד סוף 2015, אמורים המתקנים הסולאריים הפזורים גם על על גבי קניונים, רפתות, קיבוצים לספק את כל צריכת החשמל לעיר במהלך היום, כשהשלב הבא יהיה אספקת חשמל בכמות זהה גם בלילה (אילת היא אחרי הכול עיר תיירות).
מעבר לאזור הדרום בו יש בסך הכול 264 מתקנים, האזורים הירוקים ביותר מהגבוה לנמוך הם אזור הצפון (125 מתקנים), גוש דן (99 מתקנים), ירושלים (90 מתקנים) וחיפה (62 מתקנים).
סוגים נוספים של אנרגיה ירוקה בישראל
כאמור, מלבד אנרגיה סולארית, יש עוד מספר סוגים של אנרגיה ירוקה או אנרגיה מתחדשת כפי שנוהגים לקרוא לה לפעמיים (הכוונה היא לאנרגיה שלא מכלה את חומרי הגלם שלה). בישראל הומצאו מספר פיתוחים מעניינים המשלבים מספר סוגי של אנרגיה ירוקה יחדיו. לדוגמה, ארובת שרב היא ארובה גבוהה מאוד (בגובה של קילומטר) המתבסס על היכולת של מי ים ליצור לחץ על האוויר החם בראש המגדל ולגרום לו לנוע במהירות גבוהה במיוחד של 80 קמ"ש ולהניע טורבינות רוח.
למרות זאת, במבחן התוצאה, אין כמעט שימוש באנרגיה ירוקה שאיננה סולארית בישראל, וזאת למרות שתחנת הכוח ההידרואלית פעלה במשך 15 שנים בנהריים ושהדבר היחיד שלמעשה מונע את הפעלת הפיילוט של טורבינות הרוח בקיבוץ גלבוע הוא מחלוקת ביטחונית מול צה"ל…
